רגשי, נפשי, פסיכותרפי, משלים, עיסוי, "מיינדפולנס", בעלי חיים, פסיכודרמה, הידרותרפיה, הדרכת הורים, אלטרנטיבי (דיקור סיני, שיאצו, רפלקסיולוגיה, הומאופתיה, נטורופיה, פרחי באך, ביו פידבק), וכיוצ"ב, לבחירתך.
עבור משרת המילואים, בת-זוגו או ילדו (עד גיל 14). בחר לך את סוג הטיפול המתאים לך, ואנו נתאמץ לחבר לך מטפל משובח באיזור מגוריך ובזמנים הנוחים לך.
משלב את שני בני הזוג יחדיו, לרבות טיפול זוגי, סדנת יצירה, גישור וכיוצ"ב. אין צורך להתגרש ב"שש אחרי המלחמה".
שרק נמשיך ונתמיד להיות בצד התורם, כי לטוס זה כבר מאחורינו.
בכל לילה, צוות לוחמים לשעבר בחיל האוויר, נווטי וטייסי קרב, מסוקים ותובלה, שגילם הממוצע חלף 65 והוותיק הוא טייס ותיק, בוגר קורס טייס מספר 53 (בן 77), חלקם ביצעו מילואים במקביל בהתנדבות במסגרת "חרבות ברזל", עוזבים את ביתם ועוברים בעשרות סניפי בתי מאפה, אוספים מזון טרי הניתן לצריכה ועוד באותו הלילה ולמחרת בבוקר מביאים זאת ליחידות המבצעיות.
כל טייסות הטיסה בחיל האוויר, לרבות טייסות הכטמ"מ, זוכים לביקורים, נהנים מקרוסאונים, בורקס, כריך איכותי בעודם יושבים בקוקפיט בכוננות לפני המראה שמסתיימת ב"אלפא" (פגיעה מדויקת במטרה) או בחילוץ מוצלח. גם הגפים הטכניים נהנים מאוד מהכיבודים ולעיתים קרובות יש "הזמנות" מראש.
זה כבר לא סוד שחלק מהמעדנים התיישבו בבטנם של צוותי האוויר והגיעו למדינות סמוכות במסגרת מילוי המשימות, לרבות יירוטים בליל שיגורי הכטב"מים על ישראל.
ש', טייס קרב בעברו, יזם המיזם: "אנו גאים להמשיך לסייע לתרום מאפים טריים לחיילות וחיילים, גף טכני, מדריכים, גפי טיסה וגם לאנשי הש.ג. בבסיסים. תענוג לתת מעדנים באופן ישיר לצוות היושב במטוס חמוש בפצצות"."אנו מוקירים תודה לבתי המאפה התורמים לנו, בהם רשת ארקפה, מתוקה, שיאור, מאפה דני, By The Way ועוד"."צוות המתנדבים הולך וגדל והלוחמים לשעבר מצרפים את בנות זוגם, ילדים וחברים, ביניהם הזוג א', מפקד טייסת בעברו ואשתו צ'"."המקום הצפוני ביותר שהבאנו עליו מזון הינו ליחידת צנחנים במוצב החרמון, והדרומי ביותר הינו בסיס עובדה, לטייסת הקרב הראשונה (מטוסי F16 ברק) שפרסה אליו".
ויוי, מצטיינת הצוות, נוסעת לעוטף עזה ומביאה כמויות ענקיות, טריות וטעימות ליחידות העומדות בפני כניסה חוזרת לרצועת עזה.
ד', טייס קרב שגם ביצע במקביל למעלה מחודשיים ימי מילואים ב"חרבות ברזל" וחבר בצוות המתנדבים: "כל יום שכזה אנו מסיימים בתחושת סיפוק ותחושה שהתרומה והמאמץ שלנו תורמים וגם מוערכים על ידי החיילים בכל הדרגות ובכל התפקידים".
"א', בת זוגי, מרצה באוניברסיטה, עוזבת הכל מספר לילות בשבוע, מתנדבת, מתאמצת ומחייכת בסוף לילה של איסוף ומסירה לחיילים".
שרק נמשיך…!